הלביבות של נורי

השאריות של המרק הופכות לחטיף של אחה"צ

מצטערת, אבל אצלי בבית "אוכל לא זורקים". הלב שלי מתכווץ חזק מדי כשאני הופכת סיר מעל הפח, ואני משתדלת להיות נחמדה ללב שלי.

בהחלט יתכן ש"אוכל לא זורקים" הוא משפט שמאפיין את בני הדור השלישי לשואה, שהרי המשפט זהה למשפט שאמא שלי תמיד אומרת ושסבתא שלי תמיד אמרה, אבל אני נוטה לחשוב שיש משמעות גם לעובדה, שאני תמיד יודעת מה המחירים של חומרי הגלם בארץ, והמחירים האלה כל כך מקוממים, שהלב שלי לא מסוגל להשליך לפח את כמות השעות המטורפת שצריך לעבוד כדי לקנות אותם.

בהנחה שגם אתם קצת כאלה, או רוצים להיות כאלה ולא יודעים איך, הנה הפתרון של הבית שלנו לירקות של המרק.

תמיד כשאני מכינה מרק עוף, אנחנו אוכלים אותו יומיים שלושה ואז קצת נמאס. את העוף אני מנצלת להכנת סנדביצ'ים או סלט עוף מאולתר, והירקות הופכים להיות הלביבות של נורי. נורי מת על הלביבות האלה, והן מהוות את חטיף אחר הצהריים המושלם - הן הולכות איתנו לגינה או נשלפות כשהנסיעה באוטו מתארכת, ואני רוצה שהוא ינשנש משהו שלא ימלא את כל האוטו בפירורים. ביני לביניכם, זו לביבה קצת אנמית בטעם, ומבוגרים יתקשו לאכול אותה בלי תוספת של שמנת חמוצה או קצת חריף בצד, אבל כשאתה ילד, ובלוטות הטעם שלך עדיין נאיביות ורגישות, הלביבה הזו היא בול בשבילך.

המרכיבים:

הירקות שנשארו מהמרק (כל ירק מתאים - גזר, בצל, קישוא, שורש סלרי, קולרבי, כרובית, שומר, כרישה ועוד ועוד)

חופן פטרוזיליה / כוסברה טריה

1 ביצה

פירורי לחם לפי הצורך

מעט מלח

1 כף שמן זית

גיוון: פרוסת גבינה צהובה או מעט פרמזן 

מחממים את התנור לחום של 200 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפיה.

מוציאים את הירקות מהמרק ומעבירים למעבד מזון. אם בין הירקות יש גם קישוא או דלעת, מומלץ לסחוט אותם קלות שכן הם מכילים הרבה נוזלים. מוסיפים למעבד מזון גם חופן פטרוזיליה. מרסקים.

טועמים את הרסק ובודקים האם חסר מלח (זיכרו שאי אפשר לתקן את התיבול של לביבה שכבר נאפתה)

מוסיפים ביצה, שמן זית ושליש כוס פירורי לחם (ואם רוצים - גם קצת גבינה צהובה או פרמזן). מעבדים שוב. המרקם צריך להיות רך אבל לא נוזלי. אם אתם מתלבטים, הוסיפו עוד כף-שתיים של פירורי לחם, לא יקרה כלום.

בעזרת כף יוצקים לביבות על נייר האפיה. אופים 15 דקות עד שהלביבות מתייצבות. מצננים ומעבירים לקופסא אטומה. הלביבות יישמרו היטב במקרר כ3-4 ימים, ומומלץ להביא אותן לטמפרטורת החדר או לחממן מעט לפני האכילה.