צלי עוף כמו של פעם
יצירתיות והשראה הם מושגים חשובים מאוד אצל הטבח המודרני. אבל אם נהיה כנים, אלו שני המושגים שנמצאים בתחתית סולם העדיפויות של הבן אדם שצריך לבשל ולהאכיל משפחה יום אחרי יום. בהעדר זמן, ובמגבלות השראה ותקציב, אנחנו, "בשלני הבית", חוזרים פעם אחר פעם למתכונים "בטוחים", שאנחנו יודעים שדרי הבית יאכלו בתיאבון, ושיספקו את הגוף אבל גם את הנפש.
כשהייתי קטנה, אמא שלי הכינה לנו צלי עוף לפחות פעמיים בשבוע. היא תמיד הגישה לנו אותו לצד אורז לבן, ששמח לספוג את הרוטב הסמיך, ואני תמיד הייתי מרוצה מזה. זה אף פעם לא הרגיש לי יותר מדי או "אוף, שוב פעם צלי עוף". כן, גם אני, שהייתי ילדה פודית, אהבתי (כמו כל הילדים) את המוכר והבטוח – אבל בתנאי שהוא היה מושלם. כמו הצלי הזה.
אמא שלי למעשה המשיכה את דרכה של סבתא שלי, שהיתה מכינה צלי מאוד דומה. אם כבר הצצתם במתכון וראיתם שכתוב בו "רוטב סויה", וודאי תהיתם מה לסבתא הפולניה שלי ולרוטב סויה בסיר. אתם לא טועים – סבתא שלי באמת לא השתמשה בו, אלא באבקת מרק עוף. אמא שלי הבינה כבר אז שאבקת מרק זה מוצר תעשייתי בעייתי, וההחלפה לרוטב סויה היתה הדבר הכי הגיוני לעשות – הצלי עדיין מקבל טעם עמוק, שמלח רגיל לא יכול לתת, ובנוסף צובע את הסיר בצבע שחום ומגרה, הרבה יותר מהצלי של סבתא (סורי, סבתא)
כשגדלתי והפכתי לאמא בעצמי, הבנתי שהרוטב המושלם של העוף - ציר מצומצם היטב של עוף ובצל - הוא השכשוכית המושלמת לפסטה קטנה שסופגת את הרוטב כבר בתוך הסיר החם. בהמשך הבנתי, שהצלי הזה יכול להיות הבסיס לסיר שישתנה בכל פעם לפי התוספת שנוסיף אליו, ובכך יש פה רווח כפול - מצד אחד, התבשיל המוכר והבטוח ומצד שני תחושה שבכל פעם יש כאן תבשיל אחר:
יש כאן רוטב שעוטף באהבה כמעט כל ירק שתבחרו. והירק הזה – שימו לב - ממש לא צריך להיות ירק טרי (ט-דאם!). להיפך. דווקא הירקות הקפואים, שהוקפאו בשיאם, שכיום עוברים תהליך הקפאה ששומר בתוכם את רוב הערכים התזונתיים, ושהמרקם שלהם יחסית רך ולא דורש בישול ממושך, הם הפתרון האולטימטיבי לתבשיל המהיר הזה. אצלנו בבית הסיר הזה כבר בושל עם גזר גמדי, ברוקולי, שעועית ירוקה עדינה, תירס ואפונה, והבחורים פה תמיד מרוצים. אני באמת חושבת שזו דרך אידיאלית לגרום לקטנים להתנסות בכל פעם בירק אחר.
הערה חשובה (היא כל כך חשובה, שאחזור עליה שוב גם בגוף המתכון): כדי שהעוף ייצא צלוי ולא "מכובס", חשוב מאוד לעבוד עם מעט נוזלים בסיר. אם תוסיפו מההתחלה כמות נוזלים גדולה, פשוט ייצא לכם מרק (לא כיף). אז בשעה שהעוף מתבשל חשוב להיות עם "אצבע על הדופק" - שימו לב לכמויות הנוזלים בסיר, ורק אם חסרים נוזלים, הוסיפו בכל פעם מעט מים רותחים.
יאללה, בואו נצא לדרך. תכף צהריים וצריך שיהיה פה טעם של בית.
ל-4 אנשים רעבים:
8 פולקעס או 4 כרעיים, מחולקות לשוק וירך (עם העור!)
4 כפות שמן
1 בצל גדול, קלוף וקצוץ
4 כפות סויה
פלפל שחור גרוס או טחון
1/4 כוס מים רותחים
לתוספת:
250-300 גרם פסטה קטנה – קונכיות, פרפרים קטנים וכו (בשום פנים ואופן לא פנה או פוזילי! הן לא סופגות טוב את הרוטב)
או 1/2 חבילה של ירק קפוא - גזר גמדי, שעועית ירוקה, ברוקולי, אפונה, תירס ( עדיף סוג אחד בכל פעם)
שוטפים היטב את העוף במים קרים ומייבשים היטב. מפלפלים בהרבה פלפל שחור (לילדים קטנים הייתי משתמשת בפלפל טחון. הגדולים יותר יעדיפו גרוס)
מחממים שמן בסיר רחב או מחבת עם שוליים גבוהים. כשהשמן חם (אבל לא רותח) מוסיפים את הבצל, ובעזרת כף עץ מערבבים קלות כדי שכל הבצל יהיה עטוף בשמן.
בעזרת הכף גורפים את הבצל לצד אחד של הסיר ומוסיפים לסיר את העוף, על הצד של העור. מטגנים כמה דקות עד שהעור שחום. הופכים את העוף (בשלב הזה בטח העוף והבצל יתערבבו, וזה בסדר) וממשיכים לטגן עוד 3-4 דקות.
יוצקים את הסויה על העוף ומערבבים היטב כך שכל העוף מקבל צבע שחום.
ממשיכים לטגן, הופכים מדי פעם. אחרי שתיים שלוש דקות תשימו לב שהבצל מתחיל להגיר נוזלים ושנוצר רוטב בסיר. רק אז מוסיפים 1/4 כוס מים רותחים. מביאים לרתיחה ומנמיכים ללהבה בינונית (לא קטנה!) מכסים את הסיר ומבשלים במשך שעה.
בינתיים מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן / מעבירים את הירק הקפוא למסננת, שוטפים תחת מים זורמים כדי לעזור לו להפשיר, ומשאירים במסננת, שיגיר נוזלים.
מדי פעם בודקים שהכל בסדר בסיר:
לאורך השעה הסיר צריך לבעבע כל הזמן, אבל לא בפראות. אם נראה שחסרים נוזלים בסיר, הוסיפו בכל פעם רק 1/4 כוס מים רותחים, כדי לא להוריד בפתאומיות את הטמפרטורה של הצלי. ושוב אני מזכירה - חשוב מאוד לעבוד עם מעט נוזלים בסיר. אם תוסיפו מההתחלה כמות נוזלים גדולה, העוף ייצא מכובס (כמו במרק) ולא צלוי.
לקראת הישיבה אל השולחן:
- אם מוסיפים ירקות - רבע שעה לפני שמתיישבים לשולחן מוסיפים את הירקות לסיר ויוצקים עליהם מהרוטב. מכסים ומבשלים.
- אם מוסיפים פסטה - שתי דקות לפני שמתיישבים לשולחן מוסיפים לסיר את הפסטה המבושלת ויוצקים עליה מהרוטב. מבשלים שתי דקות עד שכל הפסטה ספוגה ברוטב.
(אוקטובר 2016)