פסטה עם שרימפס

אתם במרחק חצי שעה מגן עדן

לפני שבועיים ככה הגיע לארץ השף של פסטה RUMMO, להעביר סדנת בישול פסטות. אני לא מפספסת אף הזדמנות לקבל עוד נגיעה של ידע מהמטבח האיטלקי. אז הגעתי, הקשבתי, טעמתי ואז טעמתי עוד קצת.

אני מודה שיצאתי מהסדנא הזו זקופה בכמה סנטימטרים, גאה בכך שכיום, אפשר לאמר שבישראל יודעים לבשל פסטה – אנחנו יודעים שצריך שפע מים רותחים, יודעים שעל כל ליטר פסטה צריך כף מלח, ורובנו אפילו יודעים שתמיד תמיד חשוב להשאיר חצי כוס ממי הבישול של הפסטה בצד, אם צריך לדלל קצת את הרוטב שניה לפני ההגשה.

חזרתי הביתה עם חבילת פטוצ'יני, שלפתי שרימפס מהפריזר, ותוך חצי שעה בדיוק הגשתי לשולחן את המאכל שאורצ'וק הכי אוהב – פסטה עם שרימפס. מאכל שנתפס כיוקרתי ומסובך, אבל אני נשבעת לכם שגם אתם יכולים בכלום עבודה להגיש להגיש את המנה הזו לחמודים שלכם.

והכי כיף? שמחבת מלאה בתאווה, שמספיקה ל-4 אנשים, תעלה לכם בערך של 80 שקלים. הרבה יותר הגיוני מלצאת למסעדה ולהשאיר בה 300 שקל על ארבע מנות כאלה.

לפני שנתחיל לבשל, בואו נדבר שניה על חומרי הגלם, ונתחיל בשרימפס הקפואים: 

לאנשים שמבינים אוכל יש נטייה לזלזל בפירות ים קפואים, ורבים מהם גם ירימו גבה אם יראו שאני שולחת אתכם לקנות אותם, אבל אני אומרת – הלאה הפלצנות!

ברור שכשאני הולכת למסעדה, אני מבררת את מקור פירות הים, ולא אזמין מנה אלא אם היא מבוססת על פירות ים טריים, אבל בביתי שלי, בהעדר חנות דגים צמודה, ועם רצון לבשל טוב ומגוון למשפחה שלמה בתקציב שפוי, אני משתמשת לא פעם במוצר הקפוא, והתוצאות נ-ה-ד-רו-ת. יתרון נוסף זה שאין פחת, בזבוז – כל השרימפס הקנוי נכנס למחבת, בלי ראשים, בלי קליפות ובלי צורך לנקות. או במילים אחרות גם בלי עבודה. רק הקפידו להפשיר את השרימפס לפי ההוראות והקפידו לא לבשלם יותר מדי, כדי שהשרימפס יישארו עסיסיים, נגיסים ולא קמחיים.

בבואכם לחנות, ביחרו את פירות הים הגדולים (לבייבי שרימפס אין טעם, נקודה) ושימו לב שאתם רוכשים את השרימפס הנאים ולא את אלו המבושלים מראש (כתוב על האריזה – raw)

לגבי הפסטה – אם כבר דיברנו על פלצנות, אז בואו נתנער ממנה סופית. פסטה יבשה איכותית נותנת תוצאות נהדרות, לא פחות ולפעמים גם יותר מפסטה טריה. ולטעמי, בעידן של היום, בהעדר זמן, באמת שאין סיבה לעמוד ולהכין פסטה טריה בבית כשאפשר לקנות פסטה יבשה מתוצרת איטליה בכל רשתות השיווק. נכון שהפסטות האיכותיות עולות כמה שקלים יותר מאלו ה"פושטיות", אבל הכמה שקלים האלה עושים הבדל תהומי, אז כן, בהחלט הייתי משקיעה אותם.

למתכון הזה אני אוהבת להשתמש בפטוצ'יני, אבל אם יש לכם ילדים קטנים שעוד מסתבכים עם גלגול הפסטה על המזלג, ביחרו פסטה קצרה בגודל שקרוב לגודל השרימפס – מקרוני קצרים, חונקי כמרים או פרפרים. את הפוזילי ("ביסלי גריל") תשאירו הפעם בחנות. משהו בצורה ובמרקם פשוט לא מתאים למתכון הזה (וביני לביניכם? לא סובלת את הצורה הזו נקודה)

אז איך מכינים פסטה עם שרימפס? יאללה, בואו נצא לדרך, כי זה הכי פשוט:

לארבעה אנשים:

600 גרם שרימפס קפוא

1 חבילה (500 גרם) פסטה – אני השתמשתי בפטוצ'יני של RUMMO

1/3 כוס שמן זית איכותי

1 פלפל צ'ילי אדום, קצוץ

5 עגבניות בשלות, חתוכות לקוביות קטנות

4 שיני שום גדולות, קלופות וקצוצות דק

1/2 כוס פטרוזיליה, קצוצה דק  

2 כפות יין לבן (אפשר גם להחליף במים)

1 כפית מלח ים אטלנטי

מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן – מרתיחים סיר גדול. על כל ליטר פסטה מוסיפים כף מחוקה מלח. מבשלים את הפסטה עד לדרגת אל דנטה, וזוכרים שבסוף המתכון היא תקבל עוד דקה של בישול ביחד עם הרוטב.

שמים את השרימפס הקפואים בקערה גדולה וממלאים במים פושרים. נותנים לשרימפס להפשיר כחצי שעה. מסננים, שוטפים היטב כדי לוודא שכל השרימפס הפשירו, ומייבשים על מגבת נייר.

במחבת רחבה עם שוליים גבוהים יוצקים שמן זית. מוסיפים צ'ילי ומדליקים את האש – להבה בינונית-גבוהה. כשהצ'ילי מתחיל לעשות קולות של טיגון מוסיפים את השרימפס בשכבה אחת, מטגנים כדקה. הופכים את השרימפס ומוסיפים עגבניות, שום ומלח. מערבבים ומטגנים עוד שתיים שלוש דקות, עד שהשרימפס שינה צבעו לורוד-אדום.

כשהשרימפס משנה את צבעו לאדום והעגבניות מתחילות להתמוסס מוסיפים יין לבן (או מים) ופטרוזיליה ומטגנים עוד שתי דקות. טועמים ומתקנים תיבול. אם העגבניות מתחילות להחרך, אין בעיה להוסיף מדי פעם כף או שתיים של מים ממי הבישול של הפסטה, שמתבשלת במקביל.

שימו לב! אם הרוטב כבר מוכן והפסטה עוד לא – כבו את הלהבה מתחת לרוטב, אחרת השרימפס יתבשלו יותר מדי ויאבדו ממרקמם ומתיקותם.

מוסיפים את הפסטה המבושלת עם 2 כפות ממי הבישול. מערבבים היטב כחצי דקה-דקה ומגישים את המחבת הרוחשת לשולחן.

מגישים עם צ'ילי אדום גרוס, כדי שמי שאוהב חריף יהנה עוד יותר.

ולא, לא שמים פרמזן :)