כמעט לביבות הבטטה של אורנה ואלה


אחת המנות האהובות עלי, הן לביבות הבטטה של אורנה ואלה, ומסתבר שגם עליכם. אין כמעט שולחן בבית הקפה המיתולוגי שאינו מזמין את המנה הזו, וקרוב ל-1000 לביבות נמכרות במקום עצמו מדי יום.

לפני כמה שנים פרסמו השתיים את המתכון המדויק ללביבות הבטטה, ולפחות מבחינת אחותי הקטנה והמשקיענית, מדובר במתכון שצריך להכין כמה שיותר. היא פיתחה מיומנות מעוררת הערצה לעבודה עם הבלילה הרכה והדביקה.

אבל לי אין סבלנות.

ערב אחד הזמנתי אורחים. התכנון היה להכין למנה ראשונה את הלביבות, וכבר פנטזתי על התשואות שאקבל: "מלכה! זה מעולה! זה בול הדבר האמיתי!" אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד – הזמן שדחק, והסבלנות (הגבולית, בטח כבר שמתם לב) גרמו לי לחשוב:

תכלס, מה שהופך את המנה הזו לכל כך מענגת, הוא השילוב בין מתיקות הבטטה לחמיצות העדינה של הרוטב. אז מה יקרה אם אגיש את הרוטב הזה פשוט עם בטטות אפויות?

אני אגיד לכם מה יקרה: יקרה משהו טוב. ממש ממש טוב. אמנם הטקסטורה של הבטטה שונה, אבל האיזון בין טעמי הבטטה והרוטב נשמר, ועל הדרך חסכתם את הקלוריות שמגיעות מהטיגון בחמאה. ובניגוד ללביבות שמוגשות בבית הקפה האהוב, חולי הצליאק יכולים ליהנות גם הם מהמנה שהכנתם, כיוון שהבלילה של הלביבות המקוריות מכילה קמח חיטה.

אז הנה זה – כמה פשוט ככה טעים. 

 

מרכיבים (4 מנות):

4 בטטות קטנות מאורכות

1/2 כוס מלח גס

1 מיכל שמנת חמוצה (15% או 27%)

1 כף מיונז (בבקשה מיונז אמיתי ולא תחליפים...)

1 כפית מחוקה חרדל

1/2 כוס עירית, קצוצה

מלח

פלפל שחור טחון

אופן ההכנה:

מחממים את התנור לחום של 220 מעלות.

מפזרים את המלח הגס על תבנית יבשה. אין צורך שכל התבנית תהיה מרופדת במלח – מספיקה תלולית קטנה של מלח מתחת לכל בטטה.

מקרצפים היטב את קליפת הבטטות תחת מים זורמים. מייבשים. מניחים את הבטטות על תלוליות המלח הגס. אופים בתנור 40-50 דקות עד שהבטטות רכות. מוציאים את הבטטות מהתבנית. לא קולפים.

מערבבים בקערה קטנה את השמנת החמוצה, המיונז והעירית. מתבלים במלח ופלפל. אם חסר לכם עקצוץ קטן של חריפות ברוטב, אפשר להוסיף מעט חרדל צרפתי חלק לתערובת.

להגשה: מעבירים את הבטטות, בלי המלח כמובן, לכלי הגשה. בעזרת סכין חורצים את קליפת הבטטה לאורכה. פוערים מעט את הפתח, יוצקים בנדיבות מהרוטב ומגישים.

חשוב: אם אתם מארחים, ויש לכם עומס על התנור, בהחלט אפשר להכין את הבטטות מראש – הן טעימות גם כשהן פושרות. במקרה כזה, אל תכסו את התבנית עם הוצאתה מהתנור – הבטטות יצברו לחות, וההיפרדות הסקסית של הקליפה מבשר הבטטות תעלם כלא היתה.

פורסם ב6 במרץ 2015


צילום: רחלי קרוט
צילום: רחלי קרוט