טבית - החמין העירקי

הבעיה היחידה עם טבית היא שממש לא פשוט לצלם אותו (אז כשתכינו אותו בבית ותרצו להשוויץ, זה לא יהיה כל כך קל). אבל בכך מסתיימות בעיותיו של החמין העיראקי, שבעיניי הוא תבשיל הקדרה המנצח בכל הזמנים ובין כל העדות. 

מה שכיף בטבית, זה שלא חייבים לחכות לילה שלם בטרם מתיישבים לשולחן, ואפשר בכיף ליהנות ממנו גם תוך חמש שעות מרגע שנעמדתם במטבח. אני מכינה אותו מדי פעם באמצע השבוע, כשיורד גשם בחוץ, או כשחם מדי בחוץ, ולאף אחד אין חשק לצאת מהבית. אור משחק בפלייסטיישן, עמרי מקשיב למוסיקה, ואני במטבח, ועד ארוחת הערב הבית כבר מלא בריחות שעושים לנו חשק לאכול, להתחבק וללכת לישון. 

כמה הערות לפני שמתחילים: 

קדרה טובה צריכה סיר טוב. סיר טוב זה לא דבר זול. אבל סיר טוב, מברזל יצוק, הוא משהו שילווה אתכם כל החיים. הקדרה שלי היא מתוצרת לה קרוזט, ואני יודעת שכמו שאמא שלי משתמשת בקדרה שלה מאז שהיתה בת גילי, ככה גם הקדרה שלי תהיה לצידי לתמיד. אז שווה להשקיע פעם אחת. בכל מקרה קיימות בשוק אופציות יותר זולות, אבל בידקו היטב שאין שם ציפויי אלומיניום שמתקלפים עם השנים. 

אנחנו בית של קינמון, אז חיזקתי את התבשיל בעוד כפית ממנו, בנוסף לנוכחותו בתערובת הבהרט. אתם יכולים לחזק גם בהל, אני בטוחה שייצא גם מעולה.
הג׳ינג׳ר הטחון מוסיף עקצוץ נעים. אם אין לכם בבית, מותר לוותר, לא יקרה כלום.
ואם אתם יותר מאנשי העוף (כי בכל זאת בטבית הקלאסי אין בשר...), החליפו את השפונדרה בעוד 4 כרעיים. כך או כך הקדרה הזו תשביע 10 אנשים שקר להם.

בתיאבון!

ל-10 אנשים:

עוף שלם או 4 כרעיים (בערך קילו וחצי), מחולקים לפולקע ומשולש
קילו וחצי שפונדרה, חתוך לקוביות גדולות
3 כוסות גדולות אורז פרסי (אני שמתי 650 גרם אורז יבש)
2 עגבניות, קצוצות
2 כפות גדושות רסק עגבניות (כלומר 1 קופסא קטנה של רסק עגבניות)
2 בצלים, קצוצים
2 כפות בהרט
1 כפית קינמון טחון
1 כפית ג'ינג'ר טחון
כף מלח – אולי יותר
פלפל שחור טחון

משרים את האורז במים לחצי שעה. מסננים היטב. מערבבים את האורז עם העגבניות הקצוצות ואחד מהבצלים הקצוצים.
מתבלים את הבשר והעוף בהרבה פלפל שחור.
מחממים היטב סיר כבד. משמנים את תחתית הסיר ודפנותיו.
במקביל מחממים את התנור לחום של 150 מעלות.
מטגנים את קוביות הבשר 3-4 דקות מכל צד, עד להשחמה יפה. מוציאים את תכולת הסיר לקערה. מוסיפים לסיר את הבצל הקצוץ ומטגנים 2-3 דקות. נזהרים שהבצל לא ייחרך, אלא יתרכך. מוסיפים את העוף ומטגנים יחד כמה דקות, רק עד שהעוף מקבל צבע. מחזירים לסיר את הבשר המטוגן. מוסיפים מלמעלה את תערובת האורז ומשטחים אותה. דוחסים מעט. 

מערבבים בקערה 5 וחצי כוסות מים רותחים (אותן כוסות בהן מדדנו את האורז!) עם רסק העגבניות, הבהרט, הקינמון, הג'ינג'ר והמלח. טועמים. התערובת צריכה להיות מתובלת היטב ומלוחה, אחרת האורז ייצא תפל, אז אפשר להוסיף עוד כפית מלח אם נראה לכם שצריך.
יוצקים את הנוזלים לסיר בעזרת מצקת – לאט לאט, כל פעם באיזור אחר של האורז, עד שכל האורז יהיה רטוב. בסופו של דבר הנוזלים יכסו היטב את האורז. מפלס המים צריך להיות 1 ס"מ מעל גובה האורז. מביאים לרתיחה. מנמיכים ללהבה בינונית ומבשלים ברתיחה נחמדת חצי שעה.
טועמים! זהו, זה הצ'אנס האחרון לתקן את התיבול, אז תטעמו ותראו אם בא לכם להוסיף עוד משהו.
מעבירים לתנור לחום של 150 מעלות, לארבע שעות.
ואם אתם רוצים לאכול את הטבית בצהרי יום שבת – אחרי שעתיים על 150 מעלות, הורידו את הטמפרטורה של התנור ל100 מעלות עד שיושבים לאכול.
שבת שלום!

הערות: אם יש לכם מקום בסיר, הוסיפו עוד כוס אורז. הוא כל כך טעים שגם הוא ייגמר. במקרה כזה, הוסיפו גם עוד כוס וחצי מים לתחשיב הנוזלים. החישוב הוא - על כל כוס אורז, 1.75 כוסות מים.