פסטה עם דג ברוטב עגבניות

חמש דקות, חמישה מרכיבים

לא ברור לי ממתי התרגלנו לחשוב שילדים לא אוהבים לאכול דגים.

אולי זה בכלל הסיפור הפרטי שלנו, ילדי שנות השבעים והשמונים, שגדלנו בשנים בהן בארץ הדגים כבר לא שחו באמבטיה, היה קשה מאוד להשיג חומרי גלם טריים, והדגים הגיעו קפואים טוב טוב מהסופר. דגים שכאשר הפשירו אותם, טמנו בחובם ניחוח עוצמתי, שקשה מאוד להתעלם ממנו, וכמעט בלתי אפשרי להעלים אותו בבישול - ולא יעזרו תועפות של שום או לימון.

אז רבים מאיתנו גדלו כילדים שלא אוהבים דגים. וכיום כשאנחנו הורים, אנחנו עדיין מאמינים שילדים לא אוהבים דגים.

אבל היום, כמעט בכל סופרמרקט אפשר להשיג דגים טריים. ולדג טרי אין בכלל ריח. אם אי פעם תמצאו את עצמכם בשוק הדגים בטוקיו, שוק שאין בו אפילו ניחוח קל של דג, תבינו עד כמה זה נכון.

אמונות והרגלים קשה לשנות, ולכן יש לא מעט הורים שחושבים שלגרום לילד לאכול דגים זו משימה בלתי אפשרית.

בדיוק לשם כך נולדים מתכונים כאלה. מתכונים שנועדו לשנות קבעונות ונועדו להנגיש לילדים שלנו את עולם הדגים, דרך מתכון מוכר ואהוב.

מתכון של חמש דקות הכנה, שיש מאחוריו לוגיקה פשוטה – ילדים אוהבים פסטה? ברור. הם אוהבים אותה ברוטב עגבניות פשוט פשוט עם אורגנו? ברור. נו, אז למה שלא נוסיף לרוטב גם פיסות קטנות של דג טרי, רכות ונימוחות, כמעט חסרות נוכחות? הילד יאכל, יהיה לו טעים. כשישאל מה יש בפנים, נגיד לו שזה דניס, או מוסר, או לוקוס – לפי שם הדג שיש במנה. כמה פשוט ככה הגיוני. 

ולמה אני אומרת לילד את שם הדג ולא באופן כללי שזה "דג"?

כי אם יהיה לו טעים, לימדנו אותו משהו בשפת הקולינריה.

ואם לא יהיה לו טעים, וקראנו לזה "דג" אנחנו מסתכנים בכך שבעתיד לא יסכים לנסות מאכלי דגים אחרים. ברגע שאנחנו קוראים לדג בשמו, אנחנו מגדילים את הסיכוי שבפעם הבאה, עם דג אחר, הילד יסכים שוב לטעום מנה שמכילה בתוכה דגים, ואולי יום אחד הוא כן יתאהב בלברק, לוקוס, מוסר או סלמון. ככה לא סוגרים הרמטית את הסיכוי להכניס את המרכיב הזה למטבח המשפחתי שלנו.

כדי להקליל עוד יותר את העבודה במטבח, הרבה פעמים אני משתמשת ברוטב עגבניות מוכן איכותי. כזה שאפילו חוסך לי מחשבות על תיבול ואיזון טעמים. במתכון הפעם השתמשתי ברוטב העגבניות המוכן של "קנור". אין בו חומרים משמרים והוא מכיל רק מחומרים טבעיים. כי גם כשאני מחפשת קיצורי דרך במטבח אני צריכה שהמצפון שלי יישאר שקט.

פסטה עם דג ברוטב עגבניות. אצלנו זה קורה, וזה מצליח.   

ל-4 מנות

400 גרם פסטה קצרה, מבושלת לפי הוראות היצרן

400 גרם דג לבן (דניס, מוסר, לוקוס או לברק), נקי מעור ועצמות, חתוך לקוביות. במידה ולא השגתם דג בלי העור – ראו הערה חשובה בסוף!

1 קופסת רוטב עגבניות קלאסי "פומודורו" קנור

2 שיני שום גדולות, קצוצות דק

1 כף אורגנו טרי או יבש

1/4 כוס מים רותחים

1/3 כוס שמן זית

מלח

גיוון – לבית שאוהב חריף – קצת צ'ילי יבש גרוס

במחבת רחבה מחממים שמן זית ושום.

מוסיפים רוטב עגבניות ואורגנו ומבשלים כדקה. מוסיפים מים רותחים, מבשלים עוד דקה וטועמים. מתקנים תיבול – אולי יהיה חסר לכם מעט מלח. מוסיפים את הדגים, מבשלים עוד 3 דקות רק עד שהדג מוכן. מוסיפים לסיר את הפסטה, מערבבים ומגישים.

הערה חשובה – במידה ולא הצלחתם להשיג דג נקי מעור ועצמות, אין שום בעיה לבשל את הדגים ברוטב בחתיכות גדולות. מבשלים את הדג 7 דקות ואז בעזרת כף "מגרדים" את בשר הדג לתוך הרוטב. הוא מתפרק בקלות רבה. מוסיפים את הפסטה, מערבבים ומגישים.