עוף בגריל של סבתא חיה

יכולתם ליהנות מהפוסט הזה גם אם לא הייתם יודעים שאני יושבת וכותבת אותו בעיניים דומעות. יכולתם להכין את המתכון הזה וללקק שפתיים גם בלי האינפורמציה הזו, שאני צופה במסך דרך וילון שקוף, שקצת מטשטש לי את המילים המרצדות. אבל אני יודעת שמתישהו האמת תפרוץ ממני, ואני מעדיפה ליישר אתכם קו כבר עכשיו: זה המתכון שבגללו פתחתי אתר. המתכון שידעתי שיום יבוא וכל העולם יהיה חייב לדעת ולהכיר. 

וידעתי גם כמה קשה יהיה לי לכתוב אותו.

כי המתכון הזה הוא סבתא שלי. "עוף בגריל של סבתא חיה" הוא המתכון הראשון שהכנתי בחיי, בגיל ארבע, כשאמא טסה לחו"ל, ואני, ילדה של בשר, הייתי כל כך רעבה, ששלחתי את אבא לקנות עוף טרי, והתקשרתי לסבתא שתסביר לי איך מכינים.

"עוף בגריל של סבתא חיה" הוא המתכון שכולם ידעו שאם שואלים את אפ′לה מה היא רוצה לארוחת שישי, התשובה תהיה זהה. תמיד אותה תשובה.

"עוף בגריל של סבתא חיה" הוא המתכון הראשון שאני מבשלת בכל בית שאני גרה בו, סגולה לבית מאושר, אוהב וטעים.

ו"עוף בגריל של סבתא חיה" הוא גם המתכון הראשון שבישלתי כשחזרתי מבית הקברות, ביום בו קברנו את סבתא. הגעתי לבית שלה, וידעתי שהבית הזה לא יכול להתקיים בלי ריחות הפפריקה והשום. ידעתי ששום דבר לא באמת יכול לנחם ולפצות על אובדן אמא וסבתא, אבל המשפחה שלי צריכה זכרון שעובר דרך בלוטות הטעם. ואחרי כל כך הרבה פעמים שהכנתי את המתכון הזה, יכולתי להכין אותו גם דרך אותו מסך שקוף של דמעות, מבינה ויודעת שזו הפעם האחרונה שאוכל את העוף הזה בין ארבעת הקירות שלה, שעליהם תלויות צלחות פורצלן מצוירות מתוצרת גרמניה.

ביום שסבתא נפטרה איבדתי את המנטור שלי במטבח. את האשה שלימדה אותי לבחור חציל, לעולם לא לגעת בו במתכת, ולכבד את חיבתו לשתיית שמן. איבדתי את האשה שלימדה אותי לתחזק מטבח בוהק ולהכין מזון-פלאס כהלכתו. איבדתי את האשה שהאכילה אותי בקונפי כבדים עוד לפני שהכרתי את המילה. למעשה, אני חושבת שגם היא לא הכירה את המילה – אבל הכירה את הטכניקה. איבדתי את האשה שלימדה אותי מה חשיבותו של חוש השמיעה בעת הטיגון, שלא יכלה לסבול סלט מירקות קרים, שידעה לכבוש דגים באומנות מטלטלת. איבדתי את האשה שתמיד ענתה לטלפון כשאני במטבח מעל השיש, בת חמש, ושש, ועשרים, ושלושים, ותמיד פתרה את הבעיה ותמיד היתה לה תשובה – גם כשלי עוד לא היו שאלות.

והיום, היום יש לי עוד כל כך הרבה שאלות, ואין לי את מי לשאול.

היום הוא יום הולדתה ה81 של סבתא שלי, ורק לפני כמה ימים מלאו שלוש שנים למותה. היא מתה צעירה, סבתא שלי. מאוד מאוד צעירה. מותירה מאחוריה מורשת של טעמים ושובל של ריחות, ולוקחת איתה לקבר את המתכון המושלם לגפילטע פיש, המתכון היחיד שלא הספקתי ללמוד ממנה, ועל כך לא אסלח לעצמי לעולם.

את יום ההולדת הזה אני מעבירה בתאילנד. נחמה חמימה מול תכלת של אוקיאנוס. עוד מעט אלך לצ′יקן קורנר ברחוב הראשי בקופנגן, ואוכל עוף מלוח מדמעות. הוא לא יהיה טעים כמו העוף שלה, בזה אני בטוחה, אבל אין מה שישמח אותי ואותה ואת אמא שלי ביום הזה, אם אתם תכינו אותו בביתכם, ולכם, גם לכם, לרגע אחד, תהיה סבתא חיה.

סבתא שלי תמיד היתה מכינה את המתכון הזה מעוף שלם, וכשיש לי אורחים גם אני אקפיד לעשות כן. אבל בחיי היום יום, המהירים והעצבנים, ובעיקר בחייהם של הורים לילדים, הכוכבים במטבח הם הפולקעס והכרעיים, וזה בסדר גמור. כפי שאתם שמים לב, גם אני, ביום הצילום של המתכון, הלכתי על גרסת האמא העסוקה. בסוף המתכון תמצאו את זמני הצלייה המותאמים לעוף מחולק. 

ועוד מילה: אחת מגולות הכותרת של העוף הזה היא בעצם תפוחי האדמה ששוכבים סביבו. אם תדייקו בעניין הוספת המים הרותחים והעיטוף המהיר של העוף בנייר כסף, תייצרו בתבנית אפקט של אידוי, שייצור גם עבורכם תפוחי אדמה מגן עדן. בהצלחה :)

(הטקסט נכתב ב15 באוגוסט, 2013)

מרכיבים (4 מנות):

1 עוף שלם, שמנמן ונקי (או 4 כרעיים. אם אתם מכינים מכרעיים ולא מעוף שלם, שימו לב להבדל בזמני הצליה)

6 תפוחי אדמה לבנים

3 כפות מחוקות פפריקה מתוקה

4-5 שיני שיני שום, כתושות

3 כפות רוטב סויה 

4 כפות שמן

1 כפית גדושה מלח

אופן ההכנה:

שוטפים את העוף היטב במים קרים ומייבשים במגבות נייר.

מערבבים בתבנית הצליה 2 כפות פפריקה, שום, סויה ו-3 כפות שמן. בעזרת כפות הידיים מעסים את העוף היטב בתערובת, מבפנים ומבחוץ. מניחים את העוף על גבו.

קולפים את תפוחי האדמה וחותכים לקוביות. אם שטפתם את תפוחי האדמה, ייבשו אותם לפני התיבול. מניחים את תפוחי האדמה בקערה עמוקה, זורים את שארית הפפריקה ואת המלח ומערבבים היטב עד שכל תפוחי האדמה מצופים בתבלינים. מוסיפים כף שמן ומערבבים שוב. מעבירים את תפוחי האדמה לתבנית הצליה ומסדרים אותם סביב העוף, בשכבה אחת.

אם מכינים עוף שלם: מחממים את התנור לחום של 250 מעלות. מניחים את העוף על גבו (הפולקעס למעלה) צולים את העוף 15 דקות. הופכים את העוף על חזהו וצולים 15 דקות נוספות. מורידים את הטמפרטורה ל225 מעלות וצולים 15 דקות נוספות. 

אם מכינים כרעיים: מחממים את התנור לחום של 250 מעלות. מניחים את העוף כך שהעור פונה מעלה. צולים רבע שעה על 250. מורידים את הטמפרטורה ל225 מעלות וצולים רבע שעה נוספת. 

לא משנה אם מכינים עוף שלם או כרעיים, ממשיכים אותו הדבר:

מוציאים לרגע את התבנית מהתנור. מוסיפים לתבנית רבע כוס מים רותחים, ומכסים מיד את כל התבנית בנייר אלומיניום. אוטמים היטב. מחזירים מיד את התבנית לתנור, ומורידים את הטמפרטורה ל180 מעלות. צולים את העוף עוד שעה, עד שהעוף רך מאוד, תפוחי האדמה קריספים מבחוץ ונמסים מבפנים. 

הערה: אם העוף עדיין מחכה לאורחים או לאוכלים, מורידים את הטמפרטורה ל-150 מעלות ומרשים לעוף לחכות בתנור. זה רק יעשה לו טוב.