חמין אחד, לא חשוב מאיזה עדה
פרק #29 - חלק א
החמין. מדורת השבט היהודית. האוכל שנולד כדי להשביע משפחות שלמות ביום בו אסור להדליק אש.
אבל החמין הוא לא רק סיר. הוא סיפורה של נדידת העם היהודי בעולם, ובפרק הכפול הזה נתחקה אחר סירי החמין היהודים בתפוצות השונות, ונבין איך הדמיון והשוני בין הסירים לוחשים לנו סיפור.
אז מה ההבדל בין טשולנט? (או שמא צ'ונט), דפינה, סכינה, טבית, אושיסבו, עריסה ופריק?
כל עדה והחמין שלה
בפרק הראשון נתרכז בעיקר במערב אירופה. נשאל איך קורה שבכל העדות מבשלים מאכל כמעט זהה? מה היה בסיר לפני גילוי אמריקה, שהכניס לסיר את תפוחי האדמה והשעועית?
איך מבדילים בין החמין הפולני לחמין ההונגרי?
ואיך קרה שכמעט כל האשכנזים הם גם פולנים?
שמיל הולנד, שף וחוקר מזון יהודי, סיפר לנו איך המאכל הזה עשה באירופה ואיך הוא הגיע לאן שהגיע היום.
והשף עינב אזגורי, מהמסעדות נורדוי וקפה נורדיניו, סיפר לנו על החמין שהוא הכי אוהב לאכול, ועל הקסולה הצרפתי, המאכל שאי אפשר להתעלם מהדמיון שלו לטשולנט.
בשבוע הבא נצלול לסיר הספרדי ונדבר על הסכינא, טבית, אושי סאבו, חמין מקרוני, חמין קון טודוס ועוד רבים אחרים
וגם ניתן את כל הסודות והטיפים לחמין הכי מוצלח שיש.
למתכון של אפרת לטבית - החמין הערקי לחצו - כאן
אינסטגרם: