הבסטה

סמטה ליד השוק. שולחנות רעועים. אוכל מופלא.

אני רוצה להתחיל מהסוף - הבסטה היא אחת המסעדות הטובות בארץ, וכמעט כל מנה בה מוציאה ממני גניחות בלתי נשלטות. אם הייתי יכולה, כל שבוע, ולאורך כל שעות היממה, הייתי אוכלת כאן – ובכל זאת כתיבת המלצה על הבסטה גובה ממני מחיר יקר.

כשאתם נכנסים לאתר של מישהו וקוראים 200-300 מילים על מקום שהוא אוהב, אתם מניחים שמאחורי כל מילה עומדת כמות שווה של מאמץ. ובכן, חבל שלא היתה מצלמה שתצלם אותי בעת יסוריי כתיבת המילים על הבסטה. ימים ארוכים שהטקסט נלקח ונזנח, שונה ונמחק ונכתב שוב, כי הבסטה היא אחד משירי האהבה של חיי, אבל השיר הזה לא מתאים לכל אחד.

הבסטה היא מסעדה מעולה ומאוד יקרה. אז יכולתי לכתוב לכם "זו מסעדה לאירועים מיוחדים", כפי שצפוי לכתוב על מסעדות יקרות – אבל זו בדיוק הבעיה. הבסטה אינה מסעדה לאירועים מיוחדים. כל קסמה הוא בנוכחותה סביב שולחנות רעועים על מדרכות נושנות. כל הדרה בכך שהיא לא עושה עניין. שאפשר לבוא אליה בכפכפים ואפשר בלי תכנון, שמתיישבים בה כך סתם בשעת ערב מוקדמת וכשקמים מסוחררים, השעון מתקרב לחצות. שמגיעים אליה בצהריי שישי אחרי הקניות בשוק, והנה, צריך להודיע להורים שלא נגיע היום לארוחת ערב. 

ואולי היא לא היתה יקרה כל כך אם אפשר היה פשוט לבוא אליה לארוחה רגילה וללכת – אבל הבסטה שואבת אותך להשאר, להזמין עוד כוסית ועוד צלחת קטנה של דברים טעימים מהים, ועוד אחת אחריה, כי נעים, וככה, בלי לעשות עניין, בסוף נהיה עניין.

ויש אנשים שאין להם בעיה לשלם הרבה כסף על אוכל טוב וראוי ומסעיר, אבל תמורת כספם ירצו שירות מעונב, ואת כל כללי הטקס – וכאן, כאן אין טקס. ובטח שאין כללים. ויש אנשים שזקוקים לתפאורה, למפות על שולחנות ומפיות מקופלות בקפידה וכאן, בעכוזו של השוק, התפאורה טבעית ויפה, אבל לא בעיניו של כל אחד.

ואולי פשוט צריך להיות מאוהבים בעיר הזו עד כאב כדי להבין שהבסטה היא הראי לעיר הזאת - רעועה אך יפהפיה וסוערת. טעימה, יקרה ואחרת. תעשו את החשבון שלכם אם אתם באים להתאהב גם.

אז מתי להגיע ומה להזמין? 

לשתות יין - לפני הכל ואחרי הכל הבסטה שייכת לשני אנשים שאוהבים יין בכל ליבם. תפריט היין מציג יינות במגוון מחירים, ומכיוון שגם היינות הזולים הם מהטובים שבחבורה, אפשר להעביר פה ערב שתיה מענג, לצד צלוחיות קטנות של דגים כבושים, ירקות טריים או מבושלים, מטופלים לעילא, וכמובן צלחות קרודו (דגים או פירות ים נאים) באיכות מצוינת. שווה לעקוב אחרי "הבסטה" בפייסבוק ולהתוודע לערבים או שבועות של תפריטי יין מיוחדים – שבוע בורגון, חודש ריזלינג וכו'. תפריט האוכל תמיד יותאם ליין של אותם ערבים.

לשבת בחוץ – למעשה מדובר במקום שבו כולם יושבים בחוץ. המקומות היחידים שיש שם לישיבה ממוזגת הם הבר הקטנטן ועוד שולחן אחד גבוה שמתאים לרביעית אנשים (וגם המקומות האלו לא לגמרי ממוזגים, כיוון שדלתות הבסטה פתוחות לרווחה תמיד). 

לבד על הבר – המקום המושלם לשבת בו לבד, לאכול טוב ולשתות נהדר. מותר גם בזוג. 

אורחים מחו"ל – אם הם צעירים בנפשם ובאמת מבינים אוכל, ולא רק נושאים בפאסון של כאלה שמבינים באוכל.

בראנץ' שבת – הבראנץ' הכי טוב בעיר, נקודה, והזמן הכי טוב להכיר את הבסטה במחירים שפויים. בוחרים מנה עיקרית (בורקס סרטנים, שיפוד לוקוס עם ביצים או אולי סטייק אנד אגס?) ומקבלים לפני שלל צלוחיות של דליקטסנים, שקצת משתנים משבוע לשבוע. בצד תוגש חלה פשוטה, חמאה צהובה וירקות טריים שהגיעו מהשוק. עם קראף של חצי ליטר יין לבן השבת שלכם לגמרי מסודרת.

 ומה באמת חייבים לאכול? התפריט של הבסטה נכתב כל יום מחדש (וחדי העין ישימו לב שליד הבר יש מדף של קלסרים שמכיל את כל התפריטים שנכתבו מדי יום לאורך השנים). מאות של מנות טובות, ואם אני חייבת לבחור כמה, הן ודאי יהיו מוח על טוסט, פסטה עם דברים מהים, צלוחיות של אינטיאס כבוש, פלפלים קלויים עם גבינת טולום, נקניקיה כזאתי שמנמנה, כל מה שמכיל במיה וגם כל מה שעושים עם דגים טריים שיצאו היום מהים. 

הבסטה, השומר 4 תל אביב. 03-5169234

לדף הפייסבוק של הבסטה - כדאי מאוד לעקוב כדי לדעת על ימים או שבועות של תפריטים מיוחדים!

 

דברים על קרח. צילומים: מעוז אלונים
דברים על קרח. צילומים: מעוז אלונים
במיה ראשונה לעונה (אמרתי לכם שאוהבים פה במיה, לא?
במיה ראשונה לעונה (אמרתי לכם שאוהבים פה במיה, לא?