אמריקה!

מסעדה משפחתית, קפה עירוני ואף יותר

ממש עם פתיחת 2017 פתח המסעדן צביקי עשת את "אמריקה" – המתחם החדש בבית ציוני אמריקה.

בדרך כלל נהוג לפתוח המלצות על מסעדות בתיאור הוייב, האווירה, המנות או שמו של השף, אבל לא בכדי אני מתחילה דווקא בשמו של המסעדן, כי המסעדה הזו היא מופת למסעדנות. כבר הרבה זמן לא נתקלתי בקונספט כל כך מדויק (אמריקה!), רקום עד הפרט האחרון - מהלוגו שבחוץ ועד המפית לניגוב הידיים, מהמוסיקה המתנגנת ועד החולצות של הצוות, מרמת השירות המטורפת (כבר הרבה זמן לא נתקלתי בכזה שירות מקצועי) ועד התאורה שמרככת, וכמובן – העיצוב היפהפה של דן טרוים. התוצאה היא חווית בילוי שעוטפת אותך מרגע כניסתך ועד יציאתך. חוויה שנותנת לך להרגיש "אורח" ולא "לקוח". 

בעצם, זה לא כזה מפתיע. צביקי הוא שאחראי על המתחם המצליח באיזורי חן בתל אביב – גרקו, ביסטרו גרינברג, הפיצה והגלידה הצמודה. הוא יודע ליצור חוויות ולשמר את רמתן לאורך זמן. הוא מבין את הצורך במסעדות מהזן המשפחתי ומייצר מקומות נטולי יומרה ועם הרבה ערך ללקוח. קוראים לזה "מקצוען".

אז מה זה המתחם הזה?

בכניסה מרחוב אבן גבירול, תתקלו בבית קפה שפונה לרחוב ומגיש שתיה, כריכים ומאפים בסגנון אמריקאי, ובשעות הערב מגיש גם קוקטיילים מבוקבקים מתוך עגלה מלאה בקרח. בזוית העין תראו שיש חצר אחורית, שתיפתח בהמשך ותכיל, מתחת לכיפת השמיים ולעצים גבוהים, בר בשם "ג'ונסון" (וזיהיתי שם בריכת שכשוך קטנה. נשבעת) עוד כמה צעדים פנימה ותיתקלו גם בחנות של שמונצעס באווירה אמריקאית, אבל בסטייל. ובפנים בפנים מחכה מסעדת "מריקה" שמגישה אוכל אמריקאי וגם דוכן בשם "גרינגוס טאקוס" שמגיש כמובן אוכל מכסיקני-אמריקאי (הגרסא הקצת טראשית והלא חריפה של האוכל המכסיקני). 

עם הישיבה, הונחו לפנינו שלושה תפריטים – אחד מ"מריקה", ובו סליידרים (המבורגרים קטנים) – כל אחד מהם הוא כמה ביסים מענגים של שחיתות מדודה, מנות יותר מורכבות ומשביעות באווירת ניו אורלינס, כמה מנות של בשרים מעושנים, וכמו באמריקה – גם כמה מנות מטוגנות (ואיך אני אוהבת עוף מטוגן!). התפריט המכסיקני הכיל, כצפוי, טאקוס, קסדיות וחברותיהן והשלישי הוא תפריט קוקטיילים חביב (הזדמנות מצוינת לאמר לכם להרים את הראש ולהסתכל על הבר היפהפה). כלומר לא צריך להחליט איפה מתיישבים, בכל מקום יגישו לכם את כל שלושת התפריטים. שלושתם יחדיו מרכיבים היצע מאוד גדול, ועל כן מובטח לכם שבכל ביקור תוכלו להתנסות במנות חדשות, וגם - שכל אחד ימצא משהו שהוא אוהב, וזה כל כך חשוב במסעדה משפחתית.

כל מה שאכלנו היה טעים. בחלק מהמנות ניכרה גם יצירתיות, כמו הספריבס שהוגש במרינדת צ'ילי, כוסברה ונענע מרעננת, אבל רובן היו מנות מוכרות מבוצעות טוב. וכשאני מזמינה כנפיים מטוגנות, אני לא מצפה שימציאו לי את הגלגל, אלא פשוט רוצה שיגישו לי כנפיים שמטוגנות נכון ועם הרטבים הנכונים – וזה מה שהיה. וכשאני מזמינה סליידר (והזמנתי שניים - את הצ'יזבורגר ואת הסליידר סרטן רך שריון) אני יודעת בדיוק מה הזמנתי, ואני רק רוצה שזה יהיה טעים – ושני הסליידרים היו נהדרים. מהאוכל המכסיקני נהניתי קצת פחות, אבל אני מודה שאני משוגעת על אוכל מכסיקני אותנטי, חריף, לוהט, מתובל מאוד, וקשה לי לקבל את הגרסא האמריקאית המעודנת בטעמים ועמוסה בשמנמנים.

כאמור, התפריט מאוד גדול, אז בפעם הבאה אנסה מנות אחרות לחלוטין שסקרנו אותי, כמו ה"ביצה הסקוטית" (ביצה עטופה בבשר בקר ומטוגנת) או בשורטריבס (צלעות בקר ברוטב ברביקיו), או שאולי בכלל אלך על המנה הכי מושחתת - עוף מטוגן על ואפל בלגי ברוטב מייפל. מן מנה כזו שאחריה הולכים לחדר כושר ולא יוצאים ממנו יומיים.

המחירים גם הם סבירים בהחלט – הקוקטיילים עלו 28 שקלים, הטאקוס סביב 36 שקלים, הסליידרים באיזור ה-30 שקלים, ורק הספריבס ניפח את החשבון עם תג מחיר של 98 שקלים (שזה בדרך כלל מה שאנחנו משלמים על מנות של ספריבס במסעדות בישראל).

צר לי שלא טעמתי את הקינוחים, אבל נורי איבד סבלנות וניסה להשמיד את המקום, אז שמחנו שהוא שומר לנו על הפיגורה, והלכנו הביתה בלי קלוריות מתוקות. 

מי שעוקב אחרי יודע שאני בחורה אירופאית, שמאוד לא מתחברת לאמריקניזציה של הצלחת (מבחינת גודל, צבעוניות ותחושת הג'אנקיות שבדרך כלל מלווה את החוויה), אבל כאן, בקונטקסט הזה, זה מרגיש נכון. זה מרגיש שלקחתי את המשפחה שלי לארוחה, ומישהו מהצד השני באמת עשה ככל שביכולתו כדי לגרום לכם ליהנות. קצת כמו להיות אורחת בחתונה מאוד מושקעת, שגם אם זה לא בדיוק סגנון החתונה שלך, כיף לך לבלות בה שעה קלה של אסקפיזם.

אמריקה. אבן גבירול 26, תל אביב. 03-6884884