כי צריך להגיד את האמת

מחשבה לסיום שנת 2014

אני עוקבת אחר סיכומי השנה במגזינים השונים, וקולטת, שכולם, בלי יוצא מן הכלל, פספסו מגמה אחת שקרתה פה השנה בתחום האוכל. אני לא בטוחה למה הנקודה הזו פוספסה – האם באמת אף אחד לא שם לב אליה? או שאולי אף אחד לא רוצה להתעסק עם החומר הנפיץ הקרוי "בשר לבן"? 

כל אייטם על חזיר גורר בעקבותיו עשרות טוקבקים זועמים. הטוקבקים האלו מגיעים מאנשים שומרי כשרות, שהשיח על הבשר הלא כשר הוא, מבחינתם, כסדין אדום בפני שור. אבל חזיר הוא הרבה יותר מסתם בשר "לא כשר". בישראל חיים הרבה מאוד אנשים, שאפילו שהם אוכלים סטייק ברוטב שמנת או שרימפס בחמאה, עדיין נמנעים ספציפית מחזיר - אולי זה ההרגל, אולי מתוך כבוד לבית בו גדלו ואולי כי באמת, על הסירוב הספציפי לאכול חזיר נהרגו לא מעט אנשים בהיסטוריה היהודית. אני, אגב, מכבדת את הקושי להכניס את החיה הזו לפה, ולא, זה לא נשמע לי מוזר לאכול שרימפס אבל לא חזיר. כל אחד והגבולות המוסריים שלו, וכאמור, איש הישר בעינייו יעשה.
אני מניחה שגם פה יהיו אנשים שלא יאהבו את הדיבור על הביג נו נו בעולם היהודי, אבל להתעלם מזה? די. אי אפשר.
אז השנה קרה משהו: השנה התחלנו לראות בתפריטים את המילה "חזיר".
יותר ויותר מקומות השנה הפסיקו להתחבא. מקומות לא כשרים (כמובן) שכבר שנים מגישים שרימפס, קלמרי ושאר שרצים, הכניסו לתפריט גם את בשר הפרה הנמוכה, וגם באלו שהוא תמיד היה שם, הפסיקו לתת לחיה הזו את הכינוי המסתתר "לבן" והתחילו לקרוא לילד בשמו. זה הכי לא פוליטיקלי קורקט, וזה פוגע ברגשות – אבל אני חושבת שסוף כל סוף הגיעו למסקנה, שאם החלטת להגיש משהו – לפחות שיהיו לך הביצים להגיד שאתה עושה את זה.
וזה טוב. אני לא מתיחסת לשאלה האם זה ראוי או לא להגיש חזיר – כאמור, איש הישר בעינייו יעשה, אבל אני כן חושבת שאם אתה כבר בוחר לחטוא ולהחטיא – תעשה את זה בעיניים פקוחות ובשקיפות מלאה וגם בגאווה על מי שאתה ומה שאתה.
זה לא מקרי שזה קרה השנה, ובעיניי זה מתחיל מנקודה שאינה קשורה בכלל לחזיר – אלא כחלק מהמגמה המובילה של השנה האחרונה, של ההתרכזות בחומר הגלם. אם אתה מעלה על נס את חומרי הגלם הספציפיים שאתה עובד איתם, אם אתה מציין ללקוח שזה "אנטרקוט מצלעות תחתונות", "לוקוס מקומי" או "לימוני מאייר" – אתה לא יכול להתחבא יותר מאחורי כינויי חיבה של "בשר לבן" או "בשר אחר" – לא. לא עוד. אתה מגיש חזיר? אתה חייב להיות גאה גם בחומר הגלם הזה, שאתה משתמש בו. סיבה נוספת היא העליה המתמדת במחירי הבשר, שגורמת לשפים לחפש פתרונות כלכליים יותר – ובשר החזיר הוא פתרון טוב. זה בשר איכותי, מקומי, טרי, בעל מגוון טקסטורות ושימושים, ובמחירי רצפה בהשוואה לבשר טלה, פרה או עגל.
אז השנה פגשנו בטן חזיר בהמון מסעדות. ופגשנו פורקטות וחזיר מוקפץ וראגו חזיר. ופגשנו גם מנה שגרמה להתמכרות קשה בקרב הפודיז - השווארמת חזיר, במסעדה שהיא הכל חוץ מפוליטיקלי קורקט – הבסטה, כמובן (ושימו לב שלמרות שזו היתה אחת המנות המדוברות השנה בתל אביב, כמעט ולא ראינו אותה ברשתות החברתיות – כי זה לא פוליטיקלי קורקט, כבר אמרתי?) ופגשנו גם הרבה מאוד לקוחות שזה מעצבן אותם, אבל נראה לי שגם הם, עמוק בליבם, מעדיפים שקיפות ומקצועיות על פני הסתרה ופחדנות.
ומה יקרה בשנה הבאה? אני משערת שהמגמה הזו תתעצם. העליה התמידית במחירי הבשר תוביל יותר ויותר מסעדות להשתמש בחומר הגלם הזה. כמובן שלא נוכל לדבר על מהפכה עד שלא נפגוש את התופעה גם במסעדות מחוץ לעיר הגדולה – שם עדיין כמעט ולא תפגשו את "הסדין האדום" (או בעצם "הסדין הלבן") הזה, אבל גם זה יקרה תוך כמה שנים.
האם זה טוב? האם זה רע? האם זה נורמלי בכלל להעלות טקסט כזה, ועוד בשבת בבוקר? התשובה היא אחת: זו המציאות, וכעתונאית, התפקיד שלי הוא לשקף אותה. גם אם עוד שניה תהיה פה מתקפה. 

(דצמבר 2014)