עוגת שוקולד יומולדת מושלמת
החברות שלי כבר יודעות שאני משתדלת להמנע ממתכונים שמתחילים בהנחייה "להפריד ביצים". למה?
כי אחרי "להפריד" מגיע "להקציף" ואחרי "להקציף" מגיע "לקפל" – ואלו בדיוק שלוש הפעולות שעדיף להמנע מהן במטבח.
זה שלא שהן כאלה מסובכות – הן פשוט מלכלכות חצי מטבח, ועוד את החצי הגדול! כך יוצא שאני תמיד מעדיפה עוגות בחושות, כאלה שמכינים בקערה אחת ובכמה דקות בלבד.
לאורך שנים הכנתי ליומולדת של אור את עוגת השוקולית המפורסמת שחצי מדינה מכינה - עוגה מתוקה מדי, ילדותית מדי, שדי קל לעלות על זה שאין בה שוקולד אמיתי. לשמחתי הרבה, לקראת יום הולדתו העשירי של אור הוא הכריז "אבל אמא, אפשר שהשנה לא תכיני את העוגה של התינוקות? היא לא באמת טעימה, את יודעת".
התקשרתי לקרן, חברה שלי, שיש לה שלושה ילדים וקריירה משגשגת. היא בטוח תמצא פתרון למיני-קרייסיס שנוצר. היא שלחה אותי למתכון מהספר הראשון של קרין גורן - "בחושה שוקולד חושנית ומפתה". קראתי, הבנתי, והתחלתי לעבוד:
קודם כל הפחתתי מהמתכון 10 אחוז מכמות הסוכר (וזה תמיד טיפ טוב לעוגות של קרין).
הורדתי מהמתכון גם את הסודה לשתיה, שאני מאוד לא אוהבת בעוגות (הסודה לשתיה תמיד נותנת תחושה של אוויריריות סינתטית, אוויריריות שברור שלא הגיעה מהקצפת ביצים), החלפתי את הקמח ואבקת האפייה ב"קמח תופח" (כי אין לנו זמן לערבובים מיותרים), והגדלתי את כמות הקרם לכזו שגם אם בטעות תאפו את העוגה יותר מדי, היא עדיין תישאר לחה ועסיסית - ומה אני אגיד לכם – עכשיו היא בינגו. עוגה מושלמת.
כל כך מושלמת שאחרי שבוע לא חיכיתי שתגיע עוד יומולדת משפחתית, ופשוט הכנתי אותה לעצמי, בצהרי יום שישי, כשהעולל שגדל לו בבטן החליט שבא לו משהו מתוק.
שני יתרונות נוספים לעוגה: היא נהדרת גם בחימום של 10 שניות במיקרו, כשמתחשק "עוגת שוקולד חמה", והיא יציבה מספיק בשביל לשאת גם קישוטי יומולדת רציניים, מבלי לקרוס - אני הצבתי עליה קישוטי בצק סוכר מופרעים, והיא עמדה במשימה היטב.
אולי תשימו לב שבתמונה העוגה מעט מבוקעת - כן, זה בדיוק מה שקורה שיושבים מול הפייסבוק ושוכחים את העוגה בתנור כמה דקות יותר מדי. הקרם מכסה את זה די טוב, אבל גם אם לא - כאמור, יש פה מספיק קרם כדי ללחח את העוגה בחזרה.
בקיצור, עוגה מושלמת, כבר אמרתי?
הנה היא.
הערה לגבי הציפוי: אם העוגה מיועדת למבוגרים, אפשר להשתמש בציפוי בשוקולד מריר בלבד, אבל גיליתי שילדים מעדיפים "ריכוך" מסויים של המרירות, ועל כן אני מחליפה בערך 30-40 גרם מהשוקולד המריר בשוקולד חלב. תרשו לעצמכם לערבב או פשוט להשתמש במה שיש בבית...
אני מתחילה להכין את הציפוי ברגע שהעוגה יוצאת מהתנור. כך חולפות להן עשר דקות, והציפוי נמזג על העוגה כשהעוגה כבר לא רותחת אבל עדיין חמה, נכונה לספוג את כולו.
לתבנית בקוטר 24-26:
150 גרם חמאה מומסת (לא מספיק שתהיה רכה – היא צריכה להיות כמעט נוזלית, אך לא חמה)
1 שמנת חמוצה – עדיף 15%
1 שמנת מתוקה – 32% או 38%
2 ביצים
270 גרם סוכר (כוס ועוד שליש כוס)
180 גרם קמח תופח (כוס ורבע)
60 גרם אבקת קקאו (חצי כוס)
לציפוי:
1/2 מיכל (125 גרם) שמנת מתוקה
90 גרם שוקולד מריר (אוכלים את ה-10 גרם הנותרים)
30 גרם שוקולד חלב
מחממים את התנור לטמפרטורה של 170 מעלות.
בקערה מערבבים חמאה, שמנת מתוקה, שמנת חמוצה וביצים.
מוסיפים סוכר ומערבבים היטב. מוסיפים קמח ואבקת קקאו ומערבבים רק עד שהתערובת אחידה.
משמנים את התבנית ויוצקים את הבלילה. מיישרים מעט אם צריך.
אופים 35-45 דקות עד שקיסם יוצא מעט לח ועם פירורים. (כל תנור הוא קצת אחר, אני ממליצה לבדוק את העוגה אחרי 35 דקות, ואם לא מספיק - לתת לה כמה דקות נוספות בתנור)
מכבים את התנור, פותחים את דלת התנור, ונותנים לעוגה לעמוד ככה כדקה – פטנט שעוזר לעוגה לא "לצנוח".
מוציאים את העוגה מהתנור.
בסיר קטן מביאים את השמנת לסף רתיחה ומכבים את הלהבה. מכניסים פנימה את קוביות השוקולד, ממתינים דקה ומערבבים היטב, עד שהשוקולד נמס.
יוצקים מיד על העוגה החמה.
ומקשטים בסוכריות. רק אם רוצים.
לעוד עוגות פשוטות ומעולות:
פורסם בתאריך 27 ביוני 2015
