בראוניס זה בריא!

11 ביוני 2013

"בראוניס זה בריא" אני אומרת לחברה שלי כשאני מגישה לה קפה חלש עם סוכרזית אחת.

"אה?" היא אפילו לא מרימה את המבט מהאינסטגרם של בר רפאלי

"בראוניס זה בריא. רוצה חתיכה?"

"אנזל, סתמי, לא כולם מידה 34".

"אבל אולי אם כולם יאכלו בראוניס, כולם יהיו מידה 34?"

המבט שאני מקבלת ממנה מבהיר לי שזה השלב לסתום. אבל אתם לא לידי כרגע, ואני פחות חרדה לחיי בשניה זו, אז אתכם אני יכולה להמשיך לדבר. אז הנה מה שאני חושבת:

בראוניס זה בריא, זו תפיסת עולמי. אתם יכולים להגיד שזה משמין – ואתם צודקים. אתם יכולים להגיד שיש שם לא מעט חמאה סותמת עורקים – ואתם שוב צודקים. העניין הוא שהבראוני לא בא להחליף את הסלט שלכם, הוא לא בא להחליף את הבשר והפירה של ארוחת הצהריים שלכם, והוא אפילו לא בא להחליף את התפוח שאתם מנשנשים בין הארוחות. הוא בא להחליף ממתק. ואני יודעת שאתם אוכלים ממתקים – אתם חוטפים מהשוקולד של הילד, מנשנשים קצת קורנפלקס תעשייתי ואוכלים את העוגיה שמגישים לכם ליד הקפה בבית הקפה השכונתי, בלי ששאלתם ממה היא עשויה.

אי אפשר לחיות בלי מתוקים. אי אפשר לגדל ילד בלי מתוקים. כל ילד רוצה ממתקים וצריך ממתקים. ואנחנו, בכל גיל, גם קצת ילדים.

אז אני מעדיפה לדעת מה המתוקים שהילד שלי ואני מכניסים לפה. אני מעדיפה שהממתק שלו ושלי יהיה שוקולד מריר איכותי, מעורבב עם חמאה וביצים טריות, ולא הג′אנק התעשייתי. נכון שחמאה היא שומן, אבל היא לא מרגרינה. היא שומן טבעי שמקורו ידוע וברור. אני בוחרת שבבית שלי יאכלו בראוניס מבוססי חמאה, אבל לא ייגעו ברעל של שומני הטראנס, צבעי המאכל והחומרים המשמרים שנמצאים בממתקים הקנויים. 

ואני בכלל לא מדברת על קלוריות. קלוריות זה לא מעניין. קלוריות באות והולכות, אבל שומני הטראנס וצבעי המאכל נכנסים לתוך הגוף, באים ולא הולכים לעולם. ואם החברה שלי תוותר על החלב המיותר שבקפה, ועל הסוכרזית, שרק מבלבלת את הגוף וגורמת לו לחשוב שהוא מקבל סוכר ולהמשיך לרצות מתוק - היא תוכל לאפשר לעצמה חתיכת בראוני.

בשוקולד יש נוגדי חמצון. ביצה היא החלבון השלם והמלא ביותר שקיים בטבע. חמאה, על פי תפיסת עולמי, בריאה הרבה יותר מכל השמנים שבתהליך ייצורם מעורבים תהליכים כימיים (היוש קנולה, תירס וחמניות). בבראוניס אין הרבה יותר מזה, אולי רק סוכר, שבצריכה מתונה שלו, אפשר להפסיק להתיחס אליו כאל אויב העם. העם. אז בעיניי, בראוניס זה בריא.

ואם קשה לכם עם הקביעה הזו – תסכימו איתי, שבראוניס זה יותר בריא. וגם זה משהו.

 

 

הבראוניס של הבית שלנו

170 גרם שוקולד מריר

200 גרם חמאה

1/2 1 כוסות סוכר

4 ביצים

קורט מלח

3 טיפות תמצית וניל טהורה

1 כוס קמח רגיל


אופן ההכנה:

בבן מארי (ומותר גם במיקרו) ממיסים את השוקולד והחמאה, ונזהרים שלא יתחממו יותר מדי. מערבבים היטב.

מערבבים לתוך תערובת השוקולד את הסוכר. מוסיפים את הביצים בזו אחר זו, את המלח, תמצית הוניל ולבסוף את הקמח.

חשוב לא לערבב יותר מדי – רק עד שהעיסה אחידה, כדי שהבראוניס לא יתפח.

משמנים תבנית פיירקס ומעבירים אליה את התערובת.

אופים על 160 מעלות, 45 דקות. קיסם שתנעצו במרכז העוגה צריך לצאת מעט רטוב.

 

לעוד מתכונים קלילים של עוגות:

עוגת שוקולד וניל בחושה 

עוגת לייקח של אמא בלה