סיכום מהיר וזריז לביקור ראשון בשוק שרונה
28 ביולי 2015
היום בשעה 12:00 נפתח בשעה טובה שוק שרונה (או כמו שיוצריו מעדיפים לקרוא לו "שרונה מרקט"), אחד המיזמים הקולינרים המדוברים בשנים האחרונות. קפצתי לשם על הבוקר - ולהלן דיווחים מהשטח (טוב, לא בדיוק מהשטח, קודם הגעתי הביתה והכנסתי מהר את הארטיקים של paletas לפריזר ואת הדגים למקרר...)
אז ככה: רוב הדוכנים כבר פועלים ובועטים, ובהחלט יש כבר סיבה להגיע. אם חשוב לכם שה-כ-ל יהיה פתוח, חכו עוד שבועיים ככה. גם ככה צפוי עומס היסטרי במהלך אוגוסט, כשהילדים בחופש וההורים רק מחפשים פעילויות מגניבות בטמפרטורות נמוכות. מבטיחה לעדכן כשהדוכן של אהרוני ייפתח!
השוק מורכב מתמהיל מעניין ומאוד מגוון של דוכנים המוכרים חומרי גלם מול דוכנים המוכרים אוכל מוכן - ויש כאלו שהם גם וגם: חנות דגים ופירות ים טריים ויפהפיים ("fishop" מבית זיקו דגים), שכמובן לא יכולה (או מנסה) להתחרות במחירי שוק הכרמל, אבל הסחורה מפולטת ונארזת כל כך יפה ויעיל, שכיף לחזור הביתה ולבשל ממנה. חנות של הבשרים של מרינדו (קצת חבל שכל הבשר מנוילן בואקום. אני אוהבת לראות אותו חשוף בטריותו) ולצידה דוכן של כריכים בשריים מבית מרינדו, "מגוהצים" על הפלנצ'ה. בערב אפשר גם לבחור נתח ולבקש שישימו לך על האש. בקרוב גם תפתח חנות של בשר לא כשר - "קרל ברג".
דוכן של "פורל הדן" למוצרי פורל טריים, מעושנים וכבושים, וגם דוכן "סרדינה" לדגים כבושים ודליקטסנים אחרים. דוכני ירקות ופירות – ספרתי לפחות ארבע חנויות מסנוורות מרוב טריות, דוכן מיצים וגם כזה של paletas (הארטיקים הטבעיים). שוקולד של "איקה", פיצוחים של "חממה", דוכן בורקסים של "פוני" ומולו דוכן "גוליס" - מאפים עגולים מיפן שמאיימים להפוך את כולנו למכורים. חנות מקסימה של הרשת הגרמנית "פום פאס" ובה חומצים, שמנים וליקרים, כולל אפשרות למילוי חוזר של הבקבוקים בכל ביקור, מעדנים של "צדקיהו" ואוכל דרוזי לקחת הביתה. דוכני קפה, יין ובירה וגם "פרימו", אחות לחנות בשוק הנמל - חנות של גבינות וצנצנות מבית יבואני הדליקטסנים "ריסטרטו". ואם אמרנו "גבינות" אז גם ל"באשר" יש פה סניף. וגם לחומוס "אבו חסן". וגם לבקלוואות מנצרת וחלבות מכל סוג אפשרי. וגם לפסטות הטריות של "פיורי" ומאפיית "לחמים" וחנות רק של עוגיות ובאמת מבחר מסחרר ובלתי נגמר, עד כי בכל שניה אני נזכרת בעוד משהו.
אה, ופושון אחד. ואפילו שאני פרנקופילית, ואפילו שכל נגיעה פריזאית בתל אביב עושה לי נעים בלב, אני חייבת לאמר שבתוך התמהיל הישראלי של השוק, "פושון" ריגש אותי פחות.
חלק מדוכני האוכל - הראמן של אהרוני, ze סושי, טייגר לילי, אבו חסן - עדיין לא נפתחו, אבל כל הטעימות שבדרך, והדוכנים שכבר פועלים, בטוח יספקו את הגרגרנות שמתפתחת ככל שמתפתח הסיור.
שורה תחתונה? בבקשה:
לשוק שרונה יש לא מעט יתרונות:
מיזוג.
עגלות סופרמרקט קומפקטיות שאיתן אפשר ללכת לאורך הסיבוב ולהעמיס בלי לסחוב.
מעניין פה. ממש ממש מעניין פה. הסחורה מגוונת והמבחר מסחרר, והשוק הזה לגמרי עומד בשורה הראשונה עם שווקים מקורים אחרים בעולם.
בעיניי, היתרון המרכזי הוא שהשוק הזה הוא one stop shop מעולה – אם פתאום "צונחים" עליכם אורחים, זה בדיוק המקום להגיע, לקנות את כל הגודיס שטופים, נקיים ופרוסים, לשים על צלחות הגשה יפות ולהגיש (או מקסימום לדחוף לתנור לכמה דקות). בעיקר לתל אביבים שבינינו, שעד כה, כדי לקנות את כל הרשימה הזו היו צריכים לחפש חניה בכל רחבי העיר.
החסרונות: זה לא פשוט להיות פודי שפוגש שדרה בלתי נגמרת של דוכני אוכל מנצנצים מסחורה טריה. קיים חשש אמיתי שתאבדו (כמוני) את הצפון, וכמו ילדים בחנות ממתקים, תחזרו הביתה עם כל מיני דברים שלא תכננתם לקנות. האם זה חסרון בעצם? :)
ו... המחירים. ובכן, למרות הקונוטציה של המילה "שוק", כאן זה לא שוק הכרמל או התקווה. אמנם יותר זול פה מ"שוק הנמל" (בעיקר בגזרת הדגים והבשר) אבל רובנו לא נוכל להרשות לעצמנו לקנות בשוק הזה את הקניות היומיומיות שלנו. חווית הקניה המדהימה הזו עולה כסף, ועל כן אני מאמינה שרובנו נגיע לכאן להעביר שעתיים-שלוש של שיטוט, פלוס ארוחת צהריים מהירה, יעילה וטעימה, וקפיצה לקניות של חומרי גלם מאוד איכותיים "פעם ב". או בקיצור – שוק של בילוי, או חצי יום של קנייה חוויתית לגוף ולנשמה. זה לא בדיוק חסרון, כי שוק שרונה בכלל לא מנסה להתחרות או להחליף את הסופרמרקטים הגדולים, אבל כמה הייתי שמחה אם באמת היה שוק מסודר בעיר שהיה מאפשר לי לוותר סופית על הביקור ברשתות הגדולות.
בינתיים אקום למקרר לנשנש עוד פרוסת לחם עם הממרח פורל המעושן של "פורל הדן".
ועוד משהו: אל תשכחו לשלוח לכאן תיירים, שיראו שגם במדינת ישראל יש שוק מרשים.
